ניצת הלב
שתף חברים!

איך לעבור את ערב החג בשפיות עם המשפחה והילדים ואיך להתנהל נכון עם ההוצאות

    חלי גורסוי , מנהלת האתר 2bmommy ביקשה מאיתנו טיפים והמלצות
    להתנהלות עם הילדים לקראת החג בראיון משותף, הנה הוא לפניכם:

     

    רגע לפני שהחג נכנס ואתם נכנסים למרוץ מטורף של קניות,
    התארגנות, סידורים ובישולים,
    אני מזמינה אתכם לעצור לרגע כדי לנשום את האנרגיות של החג
    ולעשות הפעם את הדברים בדרך קצת שונה מבלי להתיש את עצמנו ואת האחרים
    עם תשומת לב לדפוסים שמנהלים אותנו באופן לא מודע וצפים סביב תקופת החגים.

    ביקשתי מאלה שלומקוביץ – מדריכת הורים
    וניצה יניב – מומחית לפתיחת שפע,
    כמה טיפים להתנהלות משפחתית לקראת החג
    עם התייחסות להיבט הכלכלי, רגשי ונפשי.איך לעבור את ערב החג בשפיות עם המשפחה והילדים ואיך להתנהל נכון עם ההוצאות

    בספר שניצה ואלה הוציאו – שפע קידס – איך לגדל ילדים לשפע, הן נותנות
    המון טיפים וכלים להורים שרוצים להיות הורים טובים יותר,

    עם כל ההתמודדות שיש לנו בעידן החומרי הזה שבו אנחנו חיים
    כשהילדים רק רוצים עוד ועוד ואנחנו לא תמיד יודעים
    איך מתמודדים ומקנים להם כלים ודפוסים שישמשו אותם בחייהם הבוגרים.

    את הספר ניתן לרכוש ממש כאן :

    לרכישת הספר "איך לגדל ילדים לשפע" לחצו כאן

    3(1)

     

    אז למה חשוב לשים לב לקראת החג?

    מלאי, מתנות, אוכל.
    בוודאי שמתם לב לעובדה שבשבוע שלפני החג
    כל הסופרים ורשתות השיווקמלאים באנשים שממלאים עגלות בצורה לא פרופורציונלית,
    מתוך תודעת חסר של "יגמר לי" או "לא יהיה מספיק" כשבעצם, אם נעצור לרגע,
    נבין שגם אם יחסר לנו משהו או יגמר, אפשר תמיד לקפוץ לסופר או אפילו לתחנות דלק
    עם חנויות שירות כמו מנטה או פז ולהשלים שם מה שצריך גם אם זה יעלה כמה שקלים יותר.

    זה עדיף על למלא את ארונות המטבח בהמון פריטים שאנחנו לא באמת צריכים או משתמשים
    בגלל שאנחנו כבר באיזשהו מוד של קניה ורשתות השיווק מנצלות את זה
    ומציעות המון מבצעים מאוד משתלמים על מגוון מוצרים שאנחנו לא באמת צריכים.

    כשאנחנו מנהלים את הרכישות מתוך מקום של חסר, אנחנו קונים ממקום רגשי ולא רציונלי.

    כדאי מאוד לעשות רשימה מסודרת של כל מה שצריך,
    לארגן רשימה של הדברים שאתם מתכננים להכין בימי החג, ולהזמין באינטרנט.
    באופן שכזה תחסכו לעצמכם קניות לא רצויות של מוצרים שיצעקו לכם מהמדפים ויגרמו לכם לבזבז יותר.
    אם בכל זאת החלטתם ללכת לסופר, דאגו לאכול לפני ולהיות שבעים.
    זו עובדה ידועה שכשאנחנו הולכים לקניות כשאנחנו רעבים, אנחנו נקנה יותר מתוך דחף.

     

    בישולים לחג

    בין אם אתם מתארחים או מארחים, יש קטע כזה אצל הישראלים מכל העדות שיושב על אישיו עם חוסר והישרדות ופחד שלא יחסר.
    במקום להכין אוכל ולארגן ארוחה ממקום של שפע, אנחנו עסוקים בלהכין יותר מכל דבר,
    שלא יקרה מצב שבו מישהו רוצה עוד ואין. או שמישהו רוצה משהו מסוים ואין.

    אנחנו יודעות לפחות מהמשפחות שלנו שתמיד המארחים דואגים להכין מספר סוגים של מנות עם עוף או בשר
    למרות שבהחלט אפשר להסתפק בשני סוגים של מאכלים בשריים,
    אבל יש בנו איזשהו צורך פנימי להוכיח ולפעמים זה יושב על הדפוס של חוסר פנימי שיש לי
    ואז אני מנסה למלא אותו בכך שאני מכינה יותר ממה שצריך או לפעמים זה הדפוס של "למי יש יותר גדול"
    כדי שיראו שאני מכינה ואני יכולה ואני משקיעה,

    ואז התדר של האוכל הוא תדר של הישרדות וגם יוצא שיש המון ואז האוכל נזרק או נשאר.

    מי מכם לא מכיר את המחזה של סירים וקופסאות שמפוצצים את המקרר
    בתום ארוחת החג ברמה שאין מקום לאחסן את הכל?

    כל מי שמארח, בדרך כלל עסוק כל כך בלהכין, לסדר ולארגן, ואין לו רגע לעצור לשניה,
    לנשום את השנה החדשה, להתחבר לאנרגיה של הוקרה והודיה על כך שיש לו עם מי לחגוג את החג
    ויש לו אוכל וזה פחות חשוב האיך, אלא יותר המה.

    עצרו לרגע ונסו להיות בהוקרה על הדברים והאנשים בחייכם.

     

    נסו לעשות במידה להכין במידה לקנות במידה, אפילו לא במידה, אלא במתינות, בכיף, במה שעושה אתכן שמחות ולא מותשות.

    אנחנו רואות המון משפחות שנכנסות למרתון בישולים של מגוון סלטים ומאפים וקינוחים ובישולים לקראת החג,
    ואז כולם מגיעים לערב החג תשושים, עצבניים ורק מחכים לרגע שהאורחים ילכו והערב יסתיים כדי שיוכלו לנוח סוף סוף.

    זה פספוס של מטרת החג.

    אנחנו למדנו לשכפל את הדפוסים של ההורים שלנו ואנחנו עושים בדיוק מה שהם עשו.
    לא הגיע הזמן לשחרר את זה ולעשות קלות וכיף? החג אמור להיות משמח.

    עצרו לרגע ובדקו מה ישמח אתכם.

    גם אם התחייבתם לחגוג את החג אצלכם ואין לכם כח וזה לא מה שבאמת בא לכם לעשות, שחררו את זה. היו נאמנים לעצמכם ולרצונות שלכם.

    התנהלות בחג מול הילדים

    מול הילדים – הרבה הורים מתעסקים הרבה באיך הילדים נראים ובמה הם לובשים לקראת החג
    וזה מעביר לילדים מסר מאוד חזק שחשוב להיות ייצוגי בחוץ ואתה עסוק בחיצוני
    ולא באיך הילד מרגיש והרבה מאיתנו עסוקים במה יחשבו במקום לאפשר לילדים אפשרות בחירה.

    כמה מכם מנהלים מלחמות עם הילדים בערב החג על מה הם ילבשו?

    כבדו את הרצון שלהם. גם אם הילד בוחר לבוא עם נעלי אצבע או הילדה רוצה חולצה שהיא מאוד אוהבת
    שהיא בכלל לא חגיגית בעיניכם אבל בעיניה היא כן, וזה מה שיגרום לה להרגיש הכי חגיגית שיש וישמח אותה בערב החג.

    נסו לוותר על המלחמות.

    הרבה הורים שיתפו אותנו שאצלהם בבית בכל חג הם זוכרים את ההורים עצבניים ולחוצים והם היו בתחושה שלא רואים אותם.
    זו הסיבה שהרבה אנשים ובעיקר הורים צעירים, מעדיפים "לברוח לחו"ל" בחג, כדי לחסוך את ה"כאב ראש" הכרוך בחגים.
    זה הזמן שלכם לעשות שינוי וללמד את הילדים שלכם שאפשר לעשות אחרת.

    הפכו את החג למשמח.

    עם אנשים שכיף לכם להיות איתם, עם אוכל שכיף לכם להכין ולאכול, ובגדים שכיף לכם ללבוש.

    ואם כבר בגדים – כמה מכם גדלו בבית מתוך הרגל שלקראת כל חג צריך לקנות בגד חדש וחגיגי ללבוש?

    זה יושב על התפיסה של פעם שקנו הרבה פחות מאשר אנחנו קונים היום. הכל היה פחות נגיש והרבה יותר יקר.
    כיום רובנו, במיוחד כהורים, קונים בגדים כל השנה ולכולנו יש בגדים בארון שכמעט ולא לבשנו.
    נסו לשחרר את הצורך הזה לקנות בגדים חדשים ולבזבז כמה מאות שקלים על הוצאה שלעיתים היא מיותרת.
    לא הייתם מעדיפים לנצל את ה-500-1000 ש"ח הללו על חופשה זוגית מפנקת של לילה בצימר או בית מלון? לא תהנו יותר?

    זה לראות מה כבר יש לי ולהנות ממה שיש.

    זה חזק בעיקר בחג הפסח ובשבועות שיש לנו הרבה שמלות לבנות בארון
    ואנחנו איכשהו פועלות מתוך אוטומט של לקנות שמלה לבנה חדשה –
    במקום להנות ממה שיש, אנחנו רצים אחרי הדבר הבא…

    זכרו להתחשב בילדים.

    אם אתם יודעים שאתם הולכים להתארח עד שעה מאוחרת, השתדלו לדאוג שהילדים ישנו צהרים
    כדי שיהיו להם כוחות אחרת בשעה שבה הגוף שלהם רגיל לישון, הם יהיו חסרי מנוחה וחסרי סבלנות.
    במידה ואתם רואים שהילדים עייפים בסביבות 10-11 בלילה, נסו לארגן להם מיטה לנוח בה אצל המארחים
    או שקלו לקצר את השהות שלכם מתוך התחשבות בילדים שלכם. גם אם נורא בא לכם להשאר עם המשפחה.

    חגגו את החג השנה בצורה קצת שונה. תנו לילדים שלכם מקום.

    דאגו להם לאוכל מראש – אם אתם יודעים שארוחת הערב תתחיל רק בסביבות 8-9 אחרי הברכות ועד שכולם מגיעים,
    תנו לילדים לאכול משהו קל בסביבות 6 בערב כדי שלא יגיעו לארוחת החג כשהם רעבים, עייפים ועצבניים.

    גם אם הם יאכלו קצת פחות בארוחת החג – הכל בסדר. אנחנו כאן כדי להנות.

    אם לא הספקתם לדאוג להם לאוכל והגעתם לארוחת החג והם רעבים, תנו להם משהו לנשנש
    או אפילו צלחת מארוחת החג. התחשבו בצרכים שלהם.

    באופן שכזה אתם מלמדים את הילדים שלכם מגיל צעיר לתת מקום לצרכים שלהם ולא להיות בחסר.
    אנחנו צריכים ללמד את הילדים שהצורך שלנו לא תלוי באחרים ואם יש לנו צורך אנחנו מספקים אותו כאן ועכשיו ,
    כלומר אם אני רעבה אני אוכלת למרות שכולם אוכלים עוד שעה.

    כשילדים נהיים נודניקים – זה כשיש שם צורך לא מסופק כשאת לא מספקת להם צורך שיראו אותם,
    או ישתפו אותם בהכנות ואז לא יהיו נודניקים ואז רואים אותם.

    קניות של מתנות – התחשבנות שהמתנה שלי תהיה הכי גדולה ושווה, איכשהו הגענו למשחקי כוח עם מתנות
    במיוחד אם כמה אנשים מתארחים אצל אותו אדם, יש מעין תחרות סמויה מי הצליח יותר להביא את המתנה הכי מוצלחת.

    הרבה אנשים קונים מתנות שהן מעבר ליכולת שלהם וזה גורם לאורחים האחרים תחושה לא נעימה וגם הבנאדם שהוציא כסף,
    קנה כדי להוכיח שיש לו הכי הרבה ויש לו כוח ויש שם אנרגיה של הוכחה ולא אנרגיה של מתנה שעושה כיף.

    דרך פשוטה לפתרון של הנושא – החליטו על מתנה משותפת מהאורחים כדי לשחרר את התחרותיות.
    באופן שכזה תוכלו להוציא הוצאה של סכום מבוקר על מתנה, ולהביא יחד עם האורחים האחרים מתנה גדולה יותר
    שתשמח את המארחים במקום לקנות עוד עציץ או כלי לבית שלא באמת בא לכם לקנות
    אבל אתם קונים "כי צריך" ברגע האחרון ואחר כך מתבאסים על עצמכם..

    ואם אתם קונים לבד – בחרו מתנה סמלית שתוכל לתת לכם ולאורחים האחרים ולמארחים להרגיש בנוח.
    מתנה צריכה להיות עם ערך רגשי וסמלי שמראה למי שקנית לו את המתנה
    שחשבת עליו ושהוא יקר לך ולא מה רצית להוכיח דרכה או כמה כסף יש או אין לך.

     

    לסיכום,

    ערב החג  זה זמן להכיר תודה, לעשות סיכומים, להיות בהוקרה,
    ואנשים במקום זה עושים התחשבנות מול המשפחה, נסיון לרצות את כולם,
    נכנסים ללופ של למי יש יותר גדול – מי מארח יותר יפה, למי יש שולחן שוווה יותר,
    התעסקות עם מניפולציות רגשיות ואיכשהו כולנו בסופו של דבר עסוקים באופרציות
    במקום להנות מהחג ומהזמן המשפחתי המבורך הזה.

    נסו להיות במודעות לקראת החג הקרוב, ולחגוג אותו אחרת.

    חג שמח ושנה טובה!

    לטיפים נוספים על התנהלות כלכלית נכונה עם הילדים לחצו כאן

    4

     

    השאירו תגובה

    אורן צברי הגיב\ה 11/09/15

    כל הכבוד על הטיפים שכל כך פשוטים ,נכונים וקלים ליישום. להתעסק בעיקר בחיים, באבנים הגדולות ולא בטפל . להעצים אנרגיות חיוביות שיימשכו שפע וטוב עבורינו ולטובתינו.

    הגיבו
    הוסיפו תגובה