ניצת הלב
שתף חברים!

האם בן הזוג שלכם הוא נשמה תאומה / התיקון שלכם?

    בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים זוכים (זאת זכות!)
    ופוגשים בנשמה התאומה שלהם.

    המפגש הזה משנה אותם בצורה עמוקה ומשמעותית.

    המפגש עם נשמה תאומה נוגע בליבנו,
    ממלא אותנו באהבה, משמח אותנו
    ונותן לנו מתנה מופלאה: לפגוש את עצמנו,
    ברמה הכי אינטימית וללמוד לאהוב אותנו מכל הלב.

    כדי להבין מה כל כך מיוחד בקשר בין נשמה תאומה
    צריך להגיד כמה מילים על זוגיות וחיבור לזוגיות
    באנרגיה הישנה.

    עד היום, החיבורים שיצרנו במערכת יחסים זוגית באנרגיה הישנה, 7
    נבעו מ- 3 מקומות עיקריים (לצד האהבה שהיתה שם כמובן)

    1. זוגיות שמבוססת על חיבור משלים
    זהו חיבור שנוצר ממקום שהרגשנו שיש להם איכות מסוימת
    שאנחנו חסרים אותה.
    הבסיס לקשר היה: אני חסרה ואני מחפשת מישהו
    שישלים אותי,
    ומהמקום הזה נוצר חיבור "משלים".

    עצם המחשבה שמניחה שאני "חסרה" לא יכולה להיות בסיס
    ל – Win Win אמיתי, אם אני חסרה אני כבר ב – Loose
    כמה שלם זה יכול להיות?

    ועוד דבר,
    כאשר הבסיס לקשר הוא האיכות שחסרה בי
    המשפט שאני שומעת שוב ושוב הוא:
    "בדיוק מאותה סיבה שהתאהבתי בו אני לא יכולה לסבול אותו היום"

    זה מופיע בעיקר אצל אנשים עם עודף נתינה עם מידה של ביטול עצמי
    ונטייה להקרבה למען האחר כערך
    שחוברים לבני זוג שאוהבים את עצמם כדי ללמוד מהם את האיכות הזאת
    ולאהוב את עצמם.

    בפועל, מניסיון של אלפי לקוחות וסיפורים ששמעתי אני יכולה להגיד לכם,
    שהמחשבה שהצד השני יקנה לי בטחון עצמי, או שאלמד לאהוב את עצמי
    דרך הקשר איתו פשוט כי הוא יודע לעשות את זה לא עובדת…

    זה רק גורם לכך שמפתחים סלידה כלפי אותה איכות
    ואז רואים את השלילי בה,
    כך שבמקום לקרוא לזה אהבה עצמית, קוראים לזה אגואיזם
    ואומרים לי – הוא אגואיסט, הוא דואג רק לעצמו, הוא מרוכז בעצמו…

    2. זוגיות שמבוססת על חיבור על בסיס קארמה / תיקון
    קארמה (במקרה של השיחה שלנו בנושא נשמות תאומות)
    פרושה שיש נושא לא פתור, מטען אנרגטי שמבקש ריפוי.

    זה אומר, שעצם החיבור מבוסס על כאב ישן, לא מכאן ועכשיו.

    כמה Win Win יכול להיות כאשר הבסיס לקשר הוא כאב
    או נושא עברי לא פתור?

    כמה עונג כבר אפשר לחוות שם?

    כמה שמחה יכולה להיות בקשר שבו אני כל הזמן צריך לתקן?
    ומה זה אומר שאני כל הזמן צריך לתקן? שאני מקולקל?
    שהקשר מקולקל?

    תחשבו על זה.

    וכן, אני יודעת מה חלק מכם יגידו לי:
    אתם תגידו לי ש"תיקון היא דרך מצוינת לצמוח ולגדול"

    אז אני כבר אומרת לכם שדעותינו תהיינה חלוקות.

    אני לא מאמינה בצמיחה וגדילה דרך כאב
    אפשר לצמוח ולגדול ולהיות מאותגרים גם דרך שמחה.

    לדחוף אותנו לקצה,
    להיות במקום שבו אנחנו מאותגרים נון סטופ בבית
    דרך הזוגיות
    היא בעיני לא המתכון המוצלח לחיים טובים ומאושרים.

    מספיק שהחיים מאתגרים, והילדים מאתגרים, והעבודה מאתגרת,
    ואנחנו עם עצמנו נון סטופ באתגר
    לא צריך לפתוח חזית נוספת, זה אפילו ממש מיותר בעיני.

    בעיני, זוגיות צריכה להיות סלע מוצק, נקודת תמך,5
    חוף מבטחים ולא עוד מראה משקפת להתמודדות אינסופית.

    אבל – לא במחיר משיכה מינית.
    רבים מוצאים את סלע המבטחים הזה, החבר הכי טוב אבל
    מתפשרים במקום הכי עמוק שיש לזוגיות להציע והוא מיניות.

    הם חיים ביחד, צוות מעולה, חברים טובים, רק ללא משיכה מינית
    (או עם מעט).

    ואני אומרת, זה Loose Loose
    תסכימו להאמין שמגיע לכם הכל, כל החבילה.

    כולנו גדלים ומתרחבים, כולנו, זה הטבע שלנו,
    כך שבאותם מקומות שאנחנו יכולים שלא לדחוק אותנו לקצה
    ולהקשות עלינו, בעיני עדיף.

    זה Win Win בעיני.

    3. זוגיות שמבוססת על חיבור המבוסס על ריפוי הקשר עם אמא או אבא
    (לפעמים אח או אחות, פחות נפוץ)

    אחת הסיבות לקשר זוגי באנרגיה הישנה היה
    רצון לתקן את מערכת היחסים שראינו בבית ילדותנו,
    וממקום זה חיבור לבן זוג שהוא שכפול של אמא או אבא שלי.

    שזה אומר במילים פשוטות, שמה שלא הצלחתי לפתור
    מול אבא שלי, או אמא שלי,
    אני מעבדת מול בן הזוג ומנסה לפתור מולו.

    וזה כואב.

    מדוע כואב? מכמה סיבות:

    1. הכאב שנוצר מהקשר עם בן הזוג יושב על כאב ארוך
    שנים עם ההורים ומהר מאד הקשר הזוגי נהיה בלתי נסבל,
    זה כמו לחפור בפצע ישן שוב ושוב.

    2. כואב משום שיש המון השלכה בקשר ולא באמת
    רואים את מי שמולי.
    כל עשייה, שיחה, התנהלות מהדהדת כאב ישן בתוכנו
    ובמקום להגיע לזה ממקום נקי עושים השלכה
    ואומרים "הוא בדיוק אבא שלי!

    כשמגיעים הילדים ומשקפים גם הם את הדפוסים של בן הזוג
    זה אף מחמיר.

    3. זה משאיר אותנו במערכת היחסים לא פעם במצבת שהינו
    בה מול ההורים.

    מילה, משפט, או התנהלות של בן הזוג שדומה לזה שהיה
    לאבא או לאמא
    מחזירים אותנו בשנייה להיות "הילד/ה הקטנ/ה"
    וזה אומר לא פעם – חוסר אונים, אזלת יד, פחד, תחושה של העדר כח.

    קשר עם נשמות תאומות מבקש עבודה עצמית עמוקה.

    הוא מבקש לנקות קרמה, להפסיק לחשוב שאני מקולקל
    ושהקשר הזוגי יגאל אותי ויביא אותי למקום של ישועה ולהרגיש מתוקנת
    הוא מבקש גם לרפא את הילדה שבתוכי ולהפסיק להשליך
    החוצה על בני הזוג שלי את כל מה שלא פתרתי עם הורי והאחים שלי.

    באנרגיה החדשה הזוגיות מבוססת על
    אחריות אישית, להיות בעוצמה שלי ואהבה עצמית.

    על כל צד לעשות את העבודה שלו, לרפא את עצמו,
    את הילד שבתוכו, זאת לצד קשר מלא באהבה, משיכה מינית
    ושמחה באיחוד.

    קשר עם נשמה תאומה פרושו לעבור לחיות Win Win
    ברמה הכי עמוקה שאפשר.

    זה אומר להסכים לשחרר את הפורמט שהכרנו עד היום בזוגיות,
    לקחת נשימה עמוקה ולהסכים לחוות באמת, להיות נוכחים
    איתנו ועם מי שלצידנו.

    נ.ב. חשוב: אני יודעת שיש גישות רוחניות שמדברות על כך
    שמי שמסביבנו הוא מראה, שיקוף של הבט שבנו,
    שכל מי שמסביבנו הם מראות שמשקפות אותנו.

    זה נכון, ברמת מודעות מסויימת, ואחרי שמבינים כמה זה אשליה,
    אפשר לשחרר את זה.

    כל הרעיון הוא להסכים לדעת את עצמנו מבלי שילחצו טריגרים
    בתוכנו נון סטופ במטרה לדעת אותנו.
    אבל זה כבר נושא לפוסט בפני עצמו…

    מומלץ בחום, לנושאי לב ואהבה לעשות את המדיטציה "מלב כואב ללב אוהב"

    1

    להיות קשה להשגה

     

     

     

     

     

     

    * בקורס תטא הילינג למתחילים לומדים לזמן נשמה תאומה לחיים.

    השאירו תגובה

    Hareli Inbar הגיב\ה 19/11/15

    ניצה, הי. 🙂
    האם התכוונת בהלך הרוח הכללי בפוסט ובמיוחד במשפטים האחרונים שכדאי להיות במצב של אהבה עצמית ועבודה עצמית גם מבלי שהטריגר של זה יהיה הגעה למצב שהוא (אפילו קצת) לא נעים?

    הגיבו
      nitza הגיב\ה 31/07/17

      הי הראלי,
      אכן כן. הבנת נכון 🙂

      הגיבו
    אילנית יריב הגיב\ה 09/12/15

    לא הבנתי ככ מה היא הזוגיות הנכוננה? האם זו שאנו נשמות תאומות בה? ואיך נדע שכן?

    הגיבו
      nitza הגיב\ה 31/07/17

      אילנית ברוכה הבאה,

      השאלה צריכה להיות מהי הזוגיות הנכונה לך.
      והדגש הוא עליך, באופן אישי.

      ליווי מאות נשים בשנים האחרונות שהיו בקשר כזה,
      חלקן אהבו, חלקן כאבו, כל אחת, כנגזרת של מי שהיא
      עשתה דרך ושאלה את עצמה שאלות על אהבה. מה נכון לה, איך היתה רוצה לחיות ולהרגיש.

      חלק אהבו מכל הלב ונשארו בזוגיות שהיו בה אפילו שכבר לא היתה שם
      תשוקה, פשוט כי הם היו חברים טובים, או כי הן לא רצו לפרק את החבילה.

      כל אחת וסיפורה וסיבותיה
      ואין בעיני נכון ולא נכון, יש מה נכון לך.
      ואחרי זה יש את מי שמולך שגם הוא מביא תפיסות עולם ו"עניינים משלו"

      אז האם זוגיות של נשמות תאומות היא הכי נכונה.
      בעיקרון – היא מאד גבוה – יש חיבור נשמתי ומיני חזק מאד.

      אבל אם היא מגיעה כשאת כבר עם ילדים ובן זוג ומשפחה, מה אז?
      אין תשובה נכונה. כל אחת בודקת עם עצמה כשזה מגיע מה נכון לה
      ובוחרת.

      הגיבו
    Tagil Perlmutter הגיב\ה 10/12/15

    הי ניצה, אני מאוד מסכימה עם מה שאת אומרת על זה שבן הזוג הוא לא תרופה לפצע ושעל האדם לקחת אחריות על עצמו ולהיות שלם עם עצמו וולמוד לאהוב את עצמו בשלמות .
    את לא חושבת שאנשים שמולנו הם מראה עבורינו? לדעתי אתה לא באמת יכול לדעת שנרפאת ממשהו עד הסוף עד שתיתקל בסיטואלציה עם טריגר שפעם הפעיל אותך ואז אתה נוכח לדעת שזהו אתה מגיב אחרת. שזהו באמת נרפאת. טריגר בדרך כלל מגיע מאנשים מבחוץ , מסיטואציה מול אנשים . אחרת אולי רק נדמה לך. עבדת על נקודה מסויימת, הבנת, שחררת, כך אתה חושב עד שמגיע האדם שמשקף לך עד כמה והאם נרפאת . וזה לא חייב להיות בן זוג. זאת דעתי בכל אופן

    הגיבו
      nitza הגיב\ה 31/07/17

      קודם כל, שמחה על תגובתך,
      זה שיש שיחה בנושא זה כבר טוב.

      איך שאני רואה את זה:
      האדם מולי יכול להיות שיקוף שלי, יכול להוות מראה,
      הסיכון בכך הוא שאם אני מתקפת את זה בקול ליקום מתחילים לשלוח לי יותר ויותר מראות.

      אני באופן אישי בוחרת שאנשים לא יהיו מראה שתציף לי כאבים
      אלא ללמוד את השיעורים בדרך יותר קלה ומשמחת.

      לא פעם, כשאדם והא מראה, השיעור כואב,
      אבל כשהשיעור מסתיים אתה מסיים גם עם הקשר עם אותו אדם.

      אני בוחרת שאותם אנשים שאני מטפחת ואוהבת ישארו נוכחים
      ולא ילכו כאשר השיעור מסתיים.

      אבל אין בחירה נכונה.
      יש את מה שנכון לך.

      בכל מקרה, אני מזמינה אותך לעקוב אחרי בפייסבוק,
      אני הולכת להוציא סדרה של תכנים שמדברים בדיוק על זה.
      יש למה לחכות !

      הגיבו
    מיכל עוז ספרה הגיב\ה 23/12/15

    אשמח להגיב על מה שכתבת.. יש לי נסיון רב בזוגיות ואני מדברת מהניסיון שלי הפרטי.
    בזוגיות שיש בה אתגר וחיכוך ושני הצדדים עושים עבודה עם עצמם יש הזדמנות גדולה לריפוי של כל פרט. אתגרים וחוסר נוחות בזוגיות הם השתקפות של הצמיחה הפנימית שלנו, לכן אין דרך מקוצרת למגנט זוגיות ברמת הנשמה התאומה האידאלית.
    אנחנו נקבל בדיוק את הנשמה שתאומה לנו ברגע נתון עפ"י מצבנו הפנימי ובדרגת ההתפתחות שלנו.
    כשמערכת יחסים נגמרת ואנחנו משחררים אותה באהבה זהו סימן שהגיע הזמן להמשיך הלאה בנתיב הצמיחה.

    הגיבו
      nitza הגיב\ה 31/07/17

      כתבת יפה !
      הדגש הוא באמת ששני הצדדים יעשו עבודה על עצמם,
      יהיו מחוייבים לעשות את השינוי והעבודה הנדרשת כדי
      שזה יעבוד.

      מהחוויה שלי בחיים ועם אלפי נשים עד היום יש דרך מקוצרת להביא למרחב נשמה תאומה
      אידיאלית… זה לא שם, כל אחד מגיע עם שיעורים ועם עניינים משלו…
      יש את מה שמתאים לך.

      מניסיוני האתגר הוא פחות להביא אותם
      ויותר, כשכבר הם הגיעו והופיעו
      שזה יהיה מסונכרן, שהם יהיו מחוייבים לא פחות,
      שיהיו מוכנים לעשות עבודה
      ולהשאיר מאחור מה שסיים – ויותר מהכל – מי שהביא לחייו
      נשמה כזו מתמודד עם הדברים הכי משמעותיים עבורו שמשתקפים לא פעם בבן הזוג
      וכשזה מישהו שאתה כל כך אוהב זה יכול להיות מאתגר,
      ובאותה נשימה גם מצמיח ומתגמל.

      בכל מקרה, אין מתכון אחד, זה כל כך אישי,
      והחשוב הוא שכותבים ומדברים על זה, כי זה קיים,
      זה נוכח באופן יותר משמעותי בשנים האחרונות
      וטוב שמדברים על כך, כל אחד מהזווית שלו.

      הגיבו
    סיגל הגיב\ה 31/07/17

    ניצה אהובה
    השאר אותי מבולבלת
    אני בקשר בדיוק עם נשמה תאומה נכון דרכו עשיתי עבודה מדהימה עם עצמי והיום אני יודעת להסתכל כל עצמי דרכו…אני מבינה הוא עדיין לא. לכן הקשר עוד בבעיה.
    אז עם נשמה תאומה זה סבל?
    אם למדתי להסתכל ממקום גבוה וכבר לא כועסת על התנהגויות מסויימות כי אני יודעת שזה גם אצלי…
    אשמח לתשובה

    הגיבו
      nitza הגיב\ה 31/07/17

      זה לא שזה סבל….

      יש כאן כמה דברים –
      1. שזה שהוא עוד לא נמצא איפה שאת נמצאת יכול להכאיב,
      וזה לגמרי מאתגר. לפעמים הם מתעוררים להבין את זה
      ולפעמים "זה לא מתאים להם לתוכניות" ולכן הם מוותרים על הדבר הגדול הזה
      שהם גילו מכל מני סיבות ופחדים שלהם.

      2. אם את מרגישה שלמדת לראות את הדברים ממקום גבוה זה מעולה.
      זה שם אותך כבר במקום טוב יותר.

      3. לא כל דבר שנמצא אצלו הוא שלך ונמצא אצלך.
      אחת הטעויות שנאי רואה שאנשים/נשים עושות זה שהן
      לא מפסיקות לעבוד על הקשר במטרה שזה "יעבוד" כי הצד השני
      לא מחוייב כמוהם, אז צריך רק לזכור את זה
      ושאת תשמרי עליך.
      בהצלחה!

      הגיבו
    הוסיפו תגובה