ניצת הלב
שתף חברים!

קשה להשגה 2 – חשיבה חיובית בזוגיות

אני רוצה לשתף אתכם בשאלה שנשלחה אליי
לאחר פרסום הפוסט: "קשה להשגה":

"היי ניצה,
אני הייתי בקשר שבו אני הצד שרוצה לתת
והצד השני "קשה להשגה", אהבתי ועודני אוהבת אותו
ומאוד רוצה לתת לו את כל האהבה שבתוכי עד כאב ודמעות,
העוצמה של התשוקה והאהבה כשאנחנו יחד לא מובנת מאליו בכלל,
לפחות לא לי, הרגשתי שהוא משאיר אותי על "אש קטנה"
וזורק לי עצם פה ושם בדיוק כפי שתיארת,
אני בעצמי המתנתי לרגע המיוחל שאולי יתעורר
ויבין כמה טוב לו איתי".

מה קורה עם מערכת יחסים כזו? 
האם אף פעם אין לה סיכוי?

אחלק את התשובה ל-2, בחלק הראשון אכתוב עוד על
הדפוס ובחלק השני (בפוסט הבא)
אכתוב מה אפשר לעשות.

טיפ לקריאה מוצלחת של הפוסט:
בכל פעם שכתוב הוא לקרוא את זה כאני,
אחרי הכל שני החלקים קיימים בתוכנו!

יש משהו מאד כואב ומבלבל במערכת יחסים כזו
כי כשנמצאים ביחד זה מרגיש ואוו ומיוחד ושלם

ואז כל אחד חוזר לעולמו
ונכנסים חזרה לתפקידים
של "רוצה לתת" וקשה להשגה".
הרוצה לתת לא מצליח להבין איך זה קורה
הרי כשנמצאים יחד זה כל כך אינטנסיבי,
ומרגישים אחד את השני בלי מילים ויש העצמה
של רגשות,

ואז הוא שואל את עצמו: מה, הוא לא מרגיש אותו הדבר? חשיבה חיובית
רק אני מרגיש ככה?
זה חזק מדי בשביל שרק אני ארגיש כך,
או שאני מדמיין, או מגזים?

ואז הקושי לשחרר אותו ואותי מהמערכת גדול.
כי לשחרר אותו אומר שאני טעיתי
בתחושה שלי, שזה לא עוצמתי כמו שחשבתי שזה.
אז אם טעיתי לגבי דבר כזה גדול,

שהרגשתי אותו בבטן בעוצמה

מה זה אומר לגבי היכולת שלי
לסמוך על יכולת השיפוט שלי
אז אולי "הם" צודקים ואני מוציא דברים מפרופורציה
מעצים, מגזים.

ותהיה כאן גם אכזבה עמוקה מעצמי
שכל כך פיספסתי ו"קראתי לא נכון את המפה".

כי אם באמת זה היה עוצמתי כמו שאני מרגיש
אז איך זה שהוא מתרחק?
זה מאד טריקי.
זה לופ כואב מאד לשני הצדדים,
ואני פוגש זוגות רבים שפשוט חיים זוגיות מוחמצת
בגלל הדפוס הזה.

צריך להבין שה"קשה להשגה" מתרחק לא פעם
דווקא בגלל שזה כל כך אינטנסיבי ומדהים.
הוא בוחר להתרחק כי הוא מפחד
שאם הוא יתן את עצמו למערכת היחסים/יתמסר
הוא יכול
להימחק
להישאב
להתמכר (במיוחד למי שנוטה להתמכר ללהרגיש)
לא יישאר לו מקום להיות הוא

ולכן הוא עושה הגנה עצמית
מבין שהוא צריך את הצד השני
מפחד מהצורך
מפחד מהתלות
ובוחר בריחוק.

השיעור כאן הוא התמסרות:
הקשה להשגה מפחד ממנה, מאד.
והוא נלחם על להיות
עם מקום ובשליטה,
ולא להיכנע (הוא חווה התמסרות ככניעה…)
וכתוצאה מזה להיות חלש.

חשבתי היום על בסיס הדפוס:
מדוע זה קורה
ועלה לי שמדובר בשני צדדים שמאד
צריכים אחד את השני.
"הרוצה לתת" (שהוא טיפוס שיותר רוצה מטבעו)
פוגש מישהו שהוא יותר מרוצה אותו,
הוא מרגיש שהוא צריך אותו
ולכן הוא "מפעיל את קסמיו",
ונותן מעל ומעבר כדי שהצד השני ירצה להישאר.

הקשה להשגה לא מוכן
בשום פנים להרגיש
שהוא צריך מישהו,
(למרות שהוא בד"כ מסוג הטיפוסים
שיותר עושים מה שצריך ופחות מה שהם רוצים),

אני מזכירה לך שהוא סוליסט
שלא באמת צריך חברים או אחרים
(אולי חבר אחד הכי טוב… וגם זה לא בטוח)
והפחד שם מדחייה חזק מאד.
והנה יש שם מישהו שהוא
מרגיש שהוא ממש צריך,
מה עושים?
מרחיקים!

ואז,
כש"הקשה להשגה" מרחיק,
הרוצה לתת מרגיש אפילו
יותר תלוי וצריך ולכן הוא
נצמד יותר, נותן יותר, אוהב יותר,
מה שמרחיק עוד יותר את "הקשה להשגה".

שורה תחתונה: מערכת יחסים כזאת בחיינו הבוגרים
באה לעשות פלאים בחיבור בין
הצד הזכרי והנקבי בתוכנו.

אנחנו בוחרים בעולם החיצון מישהו שמייצג את החלק
הפנימי איתו אנחנו צריכים לעשות שלום, מתאהבים בו,
ודרך זה לומדים על
איחוד מקודש בין החלק הזכרי והחלק הנקבי שבתוכנו.

ברגע שמבינים זאת אפשר להסתכל על הכאב
שמערכת יחסים כזאת מביאה איתה בעיניים אחרות.

המדיטציה מלב כואב ללב אוהב,
היא שילוב של מדיטציה עם טכניקת דמיון מודרך.

היא תרגיע אתכם, תרפא לעומק כאב ישן, תשחרר אתכם
ממנו ותפתח אתכם לזוגיות חדשה וכן תחזק את זו הקיימת.

מה עושים עם זה תכלס, כדי לשנות, לנקות ולשפר,
בפוסט הבא.

אז מה עושים עם "קשה להשגה" תכלס?

1

5