קשה להשגה 1 – חשיבה חיובית בזוגיות , להיות קשה להשגה

האם אתה קשה להשגה?

אחד הדפוסים ההרסניים ביותר במערכות יחסים
הוא "קשה להשגה" ו"רוצה לתת".

"רוצה לתת" ייטה לבחור חברים, בני זוג
קולגות וילדים מסוג "קשה להשגה"
כשהרצון הוא לתת להם
מהשפע שהוא מביא עמו והמון אהבה    

בעוד
ש"קשה להשגה"
לא יהיה פנוי לקבל את כל השפע הזה

כי הוא
"בהישרדות"
"מאד עסוק"
"לא צריך כל כך הרבה, אחרי הכל הוא סוליסט"
"באמת רוצה אבל רץ אחרי הזנב שלו"

אם יצא לכם לפגוש בחייכם
"קשה להשגה", והוא לא רצה אתכם
כמו שאתם רציתם אותו
היו בטוחים שיש אנשים בחייכם
שמולם אתם משחקים את ה"קשים להשגה"
והם את ה"רוצים לתת".


חשיבה חיובית וזוגיות
והנה הכאב הגדול
:

ה"קשה להשגה" כואב את זה
שאלה שהוא רוצה בהם לא רוצים בו,

ולגבי אלה שרוצים אותו:
הוא אינו רואה או חושב שהוא צריך
את מה שיש להם להציע לו או לתת לו.

ז"א הוא רואה, אבל לא באמת מעריך
וכתוצאה מכך הוא מרגיש חסום
ולא מממש את עצמו רגשית ופתוח לאהוב.

ה"רוצה לתת" כואב את זה
שהוא כל כך רוצה לתת בעוד שלצד השני אין רצון לקבל

את מה שיש לו להציע
מה שגורם לו לחוות תסכול וכעס,
וכאשר הדפוס חוזר על עצמו, שוב ושוב,
הוא מתאכזב מאנשים חווה קורבנות
כמו גם תחושה שהוא נותן ומקריב ולא מעריכים
וסוגר את ליבו לאהבה.

אין פה win win

זה ש"רוצה לתת" מרגיש שלא רוצים לקבל
ויחווה ירידה בערך עצמי.

הוא רואה את עצמו דרך עיני ה"קשה להשגה"
שלא מעריך את שמוצע לו, לא מעריך את עצמו,
והתעקשותו להמשיך לתת למי שלא מעריך
ואפילו מזלזל רק מחריפה זאת.

גם ה"קשה להשגה" לא באמת מעריך את עצמו
אחרת הוא היה שמח לקבל שפע ואהבה.

אז עצרו שנייה, קחו רגע ותענו לעצמכם על שתי שאלות:

1. מי הדמות הסמכותית בילדותכם

שרציתם בכל מאודכם שתראה אתכם

בלי שתצטרכו לרצות, בלי שהם יהיו לא מושגים, לא נגישים

אולי אפילו מתייחסים אליכם כמטרד?

2. כמה היום במערכות היחסים הקיימות בחיים שלכם

אתם משכפלים דפוס זה?

אולי יש שם בן זוג קשה להשגה, או אולי חבר,
או קולגה עסקי, או להפך, אולי אתם רוצים בכל נפשכם לתת
אולי לאחד הילדים שלכם, או להורה
והצד השני לא מעוניין לקבל את השפע שיש לכם להציע לו?

אתם עוד כאן?

אז יש גם טוויסט לעלילה:

הקשה להשגה" בד"כ ישאיר בתמונה את ה"רוצה לתת"
הוא לא ייתן לו הרבה מדי,
יזרוק עצם מדי פעם, מספיק בשביל להחזיק אותו
ובעיקר בשביל שלא יתייאש ויעזוב.

וכן, זה גם ממכר הלופ הזה…
"הנה אני רוצה לעזוב, אבל פתאום הוא רואה אותי,
אולי אשאר וזה יסתדר?

הוא סימס לי, הוא טילפן הנה יש שינוי באופק,
עכשיו הדברים ישתנו"…

ככה זה ממכר…
וכך ההתעללות נמשכת
(כן, המילה היא התעללות, זאת לא טעות כתיב…)

ובמערכות יחסים בחיים האמיתיים זה ישמע כך:
"בוא נישאר ידידים"
"לשמור על אש קטנה"
"להיות בקשר מדי פעם"
"אני פשוט מאד עמוס, אני באמת רוצה פשוט"…
בזמן אחר במקום אחר זה יכול היה…."

אז מה הדפוס?
ה"רוצה לתת" חי בתחושה שאין לו מקום

המטרה היא להשיג מקום ולגיטימציה בחייו של "קשה להשגה"
וזאת על מנת שסוף סוף הוא יוכל להרגיש שיש לו מקום.

וזה הפרדוקס
:

ה"קשה להשגה" בעצמו לא מרגיש שהוא בשפע
ושיש לו מקום, בגלל זה הוא משחק קשה להשגה מלכתחילה.

אז איך אם לו אין מקום לעצמו הוא יכול לתת מקום לאחר?

איך הוא יכול לתת לאחר מה שהוא לא מסוגל לתת לעצמו?

וכך עוברות שנים.
וכך משוכפלות מערכות יחסים.
"אני רוצה אותו
והוא לא רוצה אותי כמו שאני רוצה אותו
ואני לא רוצה את ההוא כמו שהוא רוצה אותי…"

אז מה עושים?

א. מבינים שזה הדפוס:
1) מתן מקום,
2) לגיטימציה להיות,
3) קבלה ונתינה שאינם זורמים באופן הרמוני פנימה והחוצה.

ב. מנקים את הדפוס: אם יש לכם כלי לניקוי דפוסים,
לכו על זה,
אם לא בטוח תמצאו מישהו בסביבה ש"רוצה לתת"…:)

ג. מבינים שכל אחד מאיתנו משחק בחייו את שני התפקידים,
ושאנשים מסויימים גורמים לנו להוציא חלק מסויים בנו ואחרים אחר.
ושאלה שבחוץ פשוט משקפים תת אישיות בנו, חלק כזה שלנו שנמצא בתוכנו.

ד. מבינים שצריך לפעול: לתת לעצמנו יותר מקום ולגיטימציה.
להביא אותנו ואת מי שאנחנו מבלי לחשוש שאנחנו "יותר מדי" לצד השני.

להבין: שאף אחד בחוץ לא יכול לתת לנו מקום

או לגיטימציה להיות מי שאנחנו!

זה משהו שאנחנו צריכים לתת לעצמנו.

ה. להבין שמערכות אלה הרסניות עבורנו ולשחרר אותן באהבה.
לא חייבים להיפרד פיזית, מספיק להבין, לטפל ולשחרר את מה שהם מייצגים.

ו. להבין ולהאמין שמגיע לנו יותר מהחיים.
"קשה להשגה" מקדש את הסתפקות במועט,
אין לו צורך בכל הטוב שמוצע לו
וכך הוא נשאר בשליטה "ולא צריך הרבה מאף אחד", הוא "סוליסט".

זוהי כמובן באשליה.
יש שם פחד מתלות באחר,
שנובע מכך שהוא צריך את האחר בחייו
ומפחד שאם הוא יתן לזה מקום הוא יהפוך תלוי.
פחד להרגיש רגשות במלוא העוצמה
פחד ל"התרגל לטוב" ואז יהיה קשה לקום וללכת,
פחד להיעזב או להידחות ולכן עדיף מלכתחילה ליצר הרחקה.

אני רואה מערכות יחסים רבות מסביבי
שבהם אחד מאד רוצה בשני,
והשני בתפקיד ה"קשה להשגה",
ואז מתחלפים בתפקידים…

באהבה שיש בה זרימה רכה של קבלה ונתינה
יש הרבה פחות התעסקות במי נותן יותר ומי פחות
יש גם פחות צורך בשליטה,
יש ויתור על הצורך להגדיר מי נמצא באיזה תפקיד.

במקום: יש זרימה רכה וטבעית

של מה שהרגע מביא איתו

יש הדדיות

עם הסכמה לפתוח את הלב באמת

להרגיש

ולאהוב ולהיות אהוב.

המדיטציה מלב כואב ללב אוהב,
היא שילוב של מדיטציה עם טכניקת דמיון מודרך.

היא תרגיע אתכם, תרפא לעומק כאב ישן, תשחרר אתכם
ממנו ותפתח אתכם לזוגיות חדשה וכן תחזק את זו הקיימת.

אם הפוסט עניין אותך בטח תרצה לדעת מה השאלה שהכי הרבה חזרה על עצמה בעקבות הפוסט, התשובה כאן:

מה קורה עם מערכת יחסים "קשה להשגה"? האם אף פעם אין לה סיכוי?

אז מה עושים עם "קשה להשגה" תכלס?

5

1