מדיטציה לתכנות מחדש של הדנ"א לקלות

למדיטציה לתכנות מחדש של הדנ"א גלול לתחתית העמוד.

(המדיטציה מופיעה כטקסט בתחתית העמוד)
חשוב: המדיטציה מבוססת על תוכן הפוסט
מומלץ לקרוא את הפוסט במלואו לפני

 ~ * ~

בתקופה האחרונה אני מתחזקת.

האמת, אני לא מתה על המילה הזאת,
"מתחזקת" אבל זאת עובדה,
אני מתחזקת.

תשאלו אותי מה זה אומר עבורי להתחזק
ואני אענה לכם
שלהתחזק עבורי זה להתחבר.

לכל אחד יש את המילים שלו
להתחזקות שלו,
לחיבור הזה שיש לו בינו לבין למעלה

אחד קורא לזה אינטואיציה
אחר, חיבור ליקום, חיבור לאלוקים, לבורא,
לכוחות הטבע וכו'…

אבל בסופו של דבר
כולם מתייחסים לחיבור למשהו גבוה יותר
והפיכתו לנוכח בחייהם, בין אם זה באמצעות
תפילה, מדיטציה או קיום מצוות.

ככל שאני מתחזקת
אני יותר ויותר מתקרבת לבורא.

ולא שלא הייתי קרובה אליו לפני…
הייתי.

בשנים האחרונות העברתי כבר מעל 60 !
קורסי תטא הילינג בהם קרבתי אנשים
לבורא שלהם והתחברתי בעצמי.

ואם תשאלו את הלקוחות שלי,
חלקם חרדים,
הם יגידו לכם שאני אחד האנשים
הכי מאמינים שהם מכירים,
וזה נכון.

והנה הנקודה:
ככל שאני מתחזקת אני נתקלת,
בחיי, אצל לקוחותיי ובכלל מסביב
בתפיסה בסיסית, שיושבת ממש בדנ"א
שאומרת בפשטות:

ככל שאנחנו יותר סובלים
כך אנחנו יותר קרובים לבורא.

כשקל לנו אנחנו רחוקים ממנו,
והרבה פעמים לא מעריכים,
ולא מודים על מה שיש.

או במילים אחרות:
עמוק בדנ"א
יושבת תפיסה שאומרת שרק כשקשה לנו
ואנחנו סובלים
אנחנו קרובים לבורא

וכשאני אומרת בורא אני מתכוונת
לאלוקים (בורא כל שישנו במילים שלי)

וברובד עמוק נוסף:
הבורא הוא גם אני,
אני הבוראת.

מה שאומר,
(אם נמשיך את השיח עם אותו ההיגיון…)

שככל שאני יותר סובלת כך אני יותר
קרובה לעצמי.

איזה עיוות.

והתפיסה הזאת נמצאת בכל פינה בחיינו
בדנ"א שלנו,
בשיח הציבורי
בכל כלי התקשורת
והיא מנהלת אותנו.

כי לאן שלא תפנו המסר הוא אחד וברור,
צריך לעבוד קשה בשביל להצליח,
(שזה במילים אחרות הרבה פעמים לסבול)

וכל מה שמגיע בקלות, "על הדרך"
לא יכול לזכות ביותר מדי בהערכה,
(כמו למשל "כסף קל" שהוא ביטוי גנאי…)

כי כמה כבר אפשר להעריך מה שבא בקלות?

הרי "כולם יודעים" שמה שבא בקלות הולך בקלות,
לא?

אז מה זה אומר בעצם?
שמה שיגיע בקושי יישאר ליותר זמן…. ?

ואני שואלת:
למה אי אפשר להיות קרוב כשזה טוב?

למה אי אפשר להעריך כשזה בא בקלות?

ואם ננסה לענות על זה
אז אולי זה משום שכאשר אנחנו בקושי

אנחנו נזקקים,
ונזקקות יוצרת קרבה.

הנה,
תראו את עם ישראל במצבי קושי ומלחמה –
כולם מתאחדים,

שניה וחצי אחרי,

אותם "ישראלים נפלאים" הופכים להיות
"ישראלים מכוערים"

אבל הרי מדובר באותם ישראלים, לא?
אז מה בעצם קרה כאן?

ואולי, תוכנתנו כך שכשטוב לנו,
ואין חיפוש וכאב וסבל,
כשיש לנו כל מה שצריך
זה יוצר אצלנו זלזול, הופך להיות מובן מאליו
ונקבל חוסר הערכה וריחוק?

נקודה למחשבה.

השורה התחתונה היא שהגיע הזמן לנקות
מהדנ"א שלנו את התכנות הזה !

ובשביל זה בדיוק צריך מדיטציה,
מדיטציה בדמיון מודרך
שנמצאת בתחתית הפוסט.

אז הנה כמה מהמקומות בחיינו שבהם
הדפוס הזה מופיע.

לימודים ומבחנים –
1. אף אחד לא אומר –

היה לי מבחן קל ועברתי אותו בקלות,
איזה תותח אני.

זה הרבה יותר מוערך ונחשב להגיד:
"את לא מבינה כמה למדתי, בלי סוף

הוצאתי את הנשמה ובסוף הצלחתי

ואני שואלת: למה שלא יבוא בקלות ועם הצלחה?

להתקרב לבורא דרך זוגיות
בזוגיות זה נשמע ככה:
מצידו:
קשה לי איתה, אני סובל, אבל זה מכון הכושר

הפרטי שלי, היא מקרבת אותי לגאולה,
עוזרת לי לעבוד על המידות שלי…

דרך הסבל בזוגיות אני עושה עבודה.

ומי יודע, אולי בזמן אחר במקום אחר
עשיתי לה עוול
ועכשיו אני מכפר על זה ולכן אני צריך
להישאר כאן ולהתמודד….

ומצידה:
את יודעת כמה עבודה עשיתי בזכות זה שאני איתו?

ממש גדלתי וצמחתי מכל הכאב והקושי שהיו לנו,
ואני מרגישה שאנחנו מתקדמים,
יש ממש התקדמות.
אולי, אני פשוט צריכה לעבוד יותר על עצמי,
ואז הזוגיות תשתפר…

שמעתי מעט מאד אנשים שאומרים:
איזה כיף לנו ביחד, יש כזאת הרמוניה ואהבה,
קל לנו, וזה רק הולך ומשתבח משנה לשנה.

ואני שואלת: למה לא ללמוד את השיעורים דרך שמחה?
למה לא לפרגן לכם לימוד דרך הנאה?

מי אמר שהשיעורים הטובים ביותר הם נלמדים
דרך קושי וכאב?

אצל בעלי עסקים:
השיח הרווח בשוק:

בהתחלה היו רק 6 נרשמים לסדנא
אחרי המון מאמצים בסוף הגעתי ל – 20

השיח הרווח אגב, הוא סיפור הגיבור הידוע:
"נכשלתי המון זמן,
לא הצלחתי להביא לקוחות
ואז עשיתי טרנפורמציה והגיעו לקוחות

ועכשיו, בכמה מפגשים
אני אלמד אותך את הנוסחה לעשות את זה
על מנת לחסוך לך זמן וסבל."

וזה סאב טקסט שלא נאמר:
אני אלמד אותך כדי לחסוך לך
את הסבל שאני עברתי
כי הרי להיות בעל עסק = לסבול לא?

שמעתי מעט מאד אנשים אומרים
פתחתי קורס ונרשמו מיד 40 איש
והיה מה זה קל ופשוט.

וגם אם הם יגידו, זה ממש לא מוערך,

בטח לא יאפשר להם להיות מנטורים טובים
ומובילים
כי הרי רק מי שעלה מהסבל יכול ללמד לא?

יותר מוערך להגיד:
עד שבוע לפני נרשמו לסדנא 7 איש,
עבדתי מסביב לשעון, והייתי כל הזמן בעשייה
בכל מדיה אפשרית כדי שיגיעו עוד
ובסוף היו 45….

זה גם נמכר הרבה יותר טוב בסיפורים שאחרי,
סיפורי "מורשת הקרב".

ואני שואלת למה שלא תאפשרו לעצמכם
להביא לקוחות בקלות?


אמנם זה יהיה פחות הרואי, והרבה פחות דרמטי,

אבל תכניסו יותר, אז למה לא?

דיאטה
כמעט ולא שמעתי אנשים אומרים:
"איזה כיף, ירדתי במשקל בקלות ובזמן קצר
ואני ממש מעריכה את זה."

בד"כ השיח הוא:
חודשים אכלתי חסה, הורדתי סוכרים, גלוטן

ומתוקים ואני לא נוגעת בפחממות
ועדיין לא ירדתי כמו שחשבתי
שאני אמורה לרדת אחרי כל מה שהורדתי מהתפריט.

וקשה, כזכור לנו = מוערך.

ואגב סבל + בעלי עסקים + דיאטה:
פעם אמרה לי בעלת עסק על בעלת עסק אחרת:
"היא תמיד היתה כזו רזה,
איך היא יכולה להיות דיאטנית טובה
היא לא יכולה להבין את הסבל של השמנים…"

רוצה לומר: אם לא עברת את הסבל בעצמך
כמה מקצועי כבר אתה יכול להיות?

בנושא של מחלות ובמיוחד
"המחלה שלא אומרים את שמה", סרטן
מעטים שמעתי שאמרו:

אני בטוב, מרגישה טוב, נראית טוב,
ולמרות זאת החלטתי לעשות שינוי באכילה ובחיים
כדי להרגיש אפילו יותר טוב וחיונית.

אני בעיקר שומעת:
"המחלה היתה המתנה שלי, שנים ידעתי שאני
צריכה לעשות שינוי ולא הצלחתי להביא את עצמי
לעשות את זה,
אבל את יודעת איך זה, כשאין ברירה אז אין ברירה,
ואז כשהרופא בישר לנו את הבשורה הבנתי שזהו,
אני חייבת לעשות שינוי,
וזה היה קשה, מאד קשה אבל עשיתי אותו."

וגם:
"בזכות המחלה גיליתי כוחות נפש בתוכי
ועשיתי סוף סוף את מה שלא העזתי שנים,
העמדתי גבולות, נתתי לי מקום וחייתי."

ואני אומרת: למה צריך את כל הקושי הזה
למה?
למה צריך לסבול,
לכאוב,
להידחק לפינה
להגיע לקצה, לאין ברירה
כדי לעשות שינוי,

כדי לבחור בטוב,

כדי להיות בהודיה ולהעריך
את
מה שמגיע לחיינו בקלות?


ויותר מזה:
למה צריך שזה יהיה ממש גרוע
כדי לעשות שינוי,
(בזוגיות, בעסק, עם הגוף, בחיים בכלל)

למה צריך להמאיס משהו על עצמנו,
או "סתם" לסבול
כדי לבחור במשהו טוב יותר,
משמח יותר ונכון יותר עבורנו?

והתשובה:
כי תוכנתנו שזה מקרב אותנו לבורא.

וכשאנחנו קרובים לבורא אנחנו קרובים לעצמנו.

כואבים אמנם
אבל קרובים,

ומי ירצה להיות רחוק מעצמו?

~ * ~
אחד הדברים שמפתיע אנשים
בקורסים שאני מעבירה
הוא שאני אומרת להם שאפשר לתכנת אמונה
שאומרת
שאני כל הזמן עולה ומצליחה.

 

מי אמר שצריך לרדת בשביל לעלות?

מי אמר שצריך לגרד את התחתית בשביל
לעלות לצמוח ולפרוח?

בחברה שלנו מייחסים הערכת יתר לקושי,
נותנים לו המון מקום
מדברים על כמה צומחים מזה, גדלים מזה,

וכתוצאה מכך,
אנחנו מעריכים את עצמנו יותר
אחרי שסבלנו, אחרי שהיה לנו קשה…

הרבה מהניסים והמתנות שמגיעים
לחיינו בקלות,
מגיעים אלינו "על הדרך"

ואז אנחנו חושבים לעצמנו
זה הגיע על הדרך
אז מה עכשיו, אני אעריך את זה?

איפה פה המאמץ?

וכך קורה שאנחנו הרבה פעמים
לא מעריכים את מה ש"על הדרך"

וזה קטע,
כי אנחנו מתאמצים למצוא אותם,
את הניסים,
את הדברים הטובים,
חופרים בנרות למצוא אותם

ואנחנו אפילו לומדים טכניקות ושיטות לשם כך
אבל כשהם באים ככה, על הדרך,
אנחנו לא רואים אותם.

~ * ~

בסופו של דבר זהו שפע
לראות את הדברים שנמצאים על הדרך

והם פשוט שם,

כל האנשים הנפלאים והיקרים
שנמצאים על הדרך שלנו
ואנחנו לא מסתכלים עליהם,

בעיקר כי אנחנו מחפשים
דווקא במקומות הקשים,

איפה שיש מאמץ
איפה שצריך להתאמץ, להזיע, ולעבוד קשה

כדי שנוכל לסמן וי:
התאמצנו,
עשינו,
השגנו,
אנחנו כנראה משהו…

ועכשיו זה הרגע,
להחליט שבתום הקריאה,
יחד עם הטקסט שצרפתי,
אתם עושים שינוי
ומתכנתים את הד.נ.א שלכם אחרת.

כמה מילות סיכום לפני:
האתגר האמיתי שאנחנו ניצבים בפניו היום הוא

לשחרר את הקונפליקט שבתוכנו.

מצד אחד אנחנו מאד מאמינים בבריאת מציאות,
מדברים על למגנט, לברוא בקלות
להתחבר לשמחה ועוד

ומצד שני, בפועל
הגענו עם מערכת הפעלה ודנ"א שמדברים

קושי, סיזיפיות, מאמץ, סבל  = קרבה לבורא
זיקוק והטהרות.

והקונפליקט הזה
מגיע בתקופה האחרונה לשיא.

מצד אחד יש הבנות גבוהות,
חיבור לעולמות גבוהים
רגעים של אושר צרוף ומזוקק
והתחזקות, כולנו מתחזקים בצורה כזו או אחרת
לעצמם, לבורא, לבריאה

ומצד שני חיים של עומס אינסופי,
אינספור מטלות
וחווית הישרדות (כלכלית, רגשית, זוגית, פיזית, רוחנית)
שלא עומדת בקנה אחד
עם החלק השני שבתוכנו

שרוצה להאמין

שאפשר
באמת
שהטוב ביותר יקרה
בקלות.

אז הסכימו לקבל
שלא צריך בהכרח לרדת למטה כדי לעלות למעלה,
זאת בחירה !

עשירים עושים עוד כסף
מהכסף שכבר ברשותם.

הם לא יורדים למטה בשביל לעלות,
הם משתמשים במה שיש להם בשביל
לעלות הלאה.

רוב האנשים יורדים למטה בשביל לעלות
ואז מתקבלת טלטלה,
נדנדה
והרבה הרבה כאב.

אין בזה צורך.
באמת.

אפשר לבחור פשוט לעלות ולעלות בהתמדה,
ובקלות.

וגם אם היה לנו קושי וצמחנו ממנו,
הרעיון הוא להתחיל מקושי,
ולקחת את הקרבה שנוצרה דרך הקושי
לעצמי, לאנשים מסביב,
לכוחות וליכולות שלי שגיליתי שם
ולצמוח משם
מהטוב שנוצר.

זה פשוט להסכים
שאחרי שראינו כמה טוב לנו בטוב,
נמשיך מהטוב ונעלה ממנו.

ושוב: לא לרדת בשביל לעלות
                      אלא
           לעלות בשביל לעלות.

זה בעיני השיעור של החיים,
של ההגשמה ושל המימוש ושל ההצלחה.

מוכנים?

מדיטציה – תכנות מחדש של הדנ"א

שבו בנוחות או שכבו.

קחו נשימה עמוקה.
נשמו למרכז הלב, הכניסו אוויר והוציאו אוויר.

החזיקו בלבכם כוונה
לשחרר מהדנ"א שלכם את התכנות של
הדפוס הזה.

אין צורך לציין במילים מה הדפוס,
כל הקטע שקראתם דיבר עליו ותאר אותו.

בקשו לנקותו ברכות ובקצב שיתאים לכם
במרחבים השונים בחייכם,
היום, בעבר ובעתיד.

השינוי בדנ"א יעשה ע"י נציג מחגורת אוריון.

ראו אותו עומד לפניכם ובקשו ממנו
שיעשה עבורכם
את השינוי/ריפוי/תכנות מחדש של הדנ"א.

ראו אור כחול / סגול
מוקרן מאזור הלב שלו אל ליבכם
ומשם תנו לו להתפזר בכל גופכם.

נשמו עמק בזמן שהתהליך קורה.

ראו את האור הזה ממלא את גופכם
את כולו, כל תא ותא בגופכם

את כל האיברים הפנימיים, העצמות,
מחזור הדם שלכם

ומשם ממשיך הלאה,

זולג ברכות, לתחומים השונים בחייכם,

לקריירה שלכם, לזוגיות, לקשר עם עצמכם,
עם הגוף שלכם, לילדים, לאוכל אותו אתם אוכלים,
למרחב ביתכם ולאמא אדמה.

כאשר התהליך מסתיים,
נשמו עמוק פנימה.

הקפידו לשתות הרבה מים בימים הקרובים
ואפשרו לגוף לשחרר את מה שכבר
לא משרת אתכם החוצה.

ברוכים תהיו.

רוצה להכניס שפע לחיים?
קלפי השפע של ניצת הלב יעזרו לך לעשות זאת.
כל הפרטים כאן >> 

 

השאירו תגובה

יהודית מורי הגיב\ה 01/04/15

תענוג לקרוא, תודה רבה

הגיבו
דורית יעקובי הגיב\ה 01/04/15

תודה ניצה וחג שמייחח לך וליקיריך <3

הגיבו
Odelia Eizenberg הגיב\ה 01/04/15

ניצה יקרה תודה על המסרים שלך, על האנרגיות המדהימות שלך ועל מה שאת נותנת לעולם
הכל חוזר אלייך בכפולות. חג שמח

הגיבו
הילה טימור אשור הגיב\ה 01/04/15

ברוכה את

הגיבו
Ella Shlomkovits הגיב\ה 01/04/15

וואו. תודה.

הגיבו
Dalia Debby הגיב\ה 01/04/15

ניצה היקרה תודה על התובנה חג שמח ובריאות.

הגיבו
Anna Kaganer הגיב\ה 03/04/15

הפוסט שלך מדהים – פשוט מ ד ה י ם!!!!
כל מילה מדברת דיוק ו wisdom.
כל פעם אני נדהמת ממך מחדש!
חיים בקלות, התפתחות בקלות – אטרקטיבי כל כך, מושך אותי. רוצה כזה!!!
תודה רבה לך ניצה!
חג שמח לך.

הגיבו
Nitsa Trabelsi הגיב\ה 03/04/15

מקסים, מאמצת ותודה רבה לחברים מחגורת אוריון על השינוי המבורך.
תודה ניצה

הגיבו
Shirli Man הגיב\ה 19/04/15

תודה ניצה אהובה 🙂 זה בדיוק זה …
בקלות בקלות בקלות אפשרי וקורה- רק לשים לב ולהודות
עליה לשם עליה …
אני איתך !
מבורכת את

הגיבו
Marcia Barir הגיב\ה 03/06/15

ניצה היקרה, תודה ענקית <3 דייקת אותי בדיסוננס שאני חשה בימים אלה.
כן, אני עולה וצומחת מהטוב שנוצר. פשוט עולה בקלות ובהתמדה.
חיבוק ומצטרפת אליך בקלות לעוד עליה. Beso

הגיבו
שולמית שיליאן גלעד הגיב\ה 08/07/15

הרגשתי ממש התרוממות הנפש.הגוף צף והחלל קיבל צבע ירקרק סגלגל שעטף אותי ובכל מה שנגעתי

הגיבו
Hareli Inbar הגיב\ה 01/08/15

ניצה, ניצת הלב 🙂 יקרה ואהובה… תודה לך על התהליך הזה , עשיתי אותו כבר לפחות 7 פעמים 🙂

הגיבו
Rotem Marom הגיב\ה 22/09/15

מהמם
תודה

הגיבו
הוסיפו תגובה