זוגיות – למה קשה לנו להרפות מדברים גם אחרי שהם נגמרים, ובעיקר ממערכות יחסים שהסתיימו?

למה כל כך קשה לנו להרפות
מדברים גם אחרי
שהם נגמרים,
ובעיקר ממערכות יחסים שהסתיימו?

זה קורה גם
כאשר אנחנו ממש רוצים משהו
ולא מקבלים אותו,
גם אז אנחנו מתקשים להרפות

וזה קשור לחוסר יכולת
לוותר על מה שהסתיים.

למה קשה לנו להרפות מדבריםכאשר אנחנו מסרבים להרפות מדברים שנגמרו,
אנחנו מונעים מהחדש להכנס.

כן,
אתם כבר יודעים את זה,

אבל עדיין,
יש שם דפוס פנימי מאוד עמוק

שמדבר על היצמדות
על "לא לשחרר"

וזה יושב על רמה יותר עמוקה,
זה מדבר על פחד מ
מוות.

כי אם נסכים לוותר על משהו
ולשחרר אותו,
זה יגרום לחלק אותו הוא מייצג בתוכנו
למות.
פשוט כך.

חלק מאיתנו, שנמצא אולי אצל מישהו שאהבנו,
או מייצג אותנו ואת אותו אדם,
אולי את האהבה שהיתה לנו,
את מערכת היחסים שהיתה,
או הרגעים המשותפים שחלקנו

החלק הזה שעזר להגדיר מי אנחנו,
הגדיר אותנו,
פשוט ימות.

וזה קשה, משום שכאשר אנחנו
מוותרים ומרפים
החלק המשותף של מערכת יחסים
עם אותו אדם, מקום או חפץ,
פשוט ימות בתוכנו.
ימות,
ולא יהיה יותר.

וברמה עמוקה – כשמשהו בנו מת
זה מפחיד.

גם אצל אותם אנשים
שלא מפחדים ממוות.

ומה בא אחרי המוות?
אנחנו לא באמת יודעים…

מה יהיה שם?
האם זה יהיה טוב? זה יהיה רע?
איך נשרוד את זה?

אי הידיעה מטלטלת אותנו מבפנים
וגורמת לנו להיאחז בכל הכח,
מחשש שאם נרפה, ניפול לתהום
ולא נוכל לצאת ממנה.

זה גורם לנשימתנו לעצור,
וזה מפחיד.

כי אם נרפה מהאחיזה שלנו,
בין אם היא מודעת או לא,
אם נסכים להרפות,
זה אומר שאנחנו מאפשרים
לחלק בתוכנו למות, הוא סיים את תפקידו
ואנחנו ממשיכים הלאה בלעדיו

מוות מתקשר אצלנו לפרידה
ולא פעם אף לנטישה ולאבדן
ולכן זה מפחיד וכואב וקשה.

בנוסף להתמודדות עם המוות,
נצטרך להתמודד עם דבר נוסף,
והוא פרידה.

אנחנו נותרים לבד,
כבר לא איתו,
אותו דבר שהרפנו ממנו
ושחררנו לשלום.

אז איפה נקודת האור השמחה?

אחרי שבתקופה האחרונה
למדנו לעשות ביחד עם עצמנו,
אנחנו כבר בשלים לשחרר את הביחד
שיצרנו עם אחרים שכבר לא משרת אותנו
ועדיין להרגיש שלמים ומלאים.

זה יכול להיות מערכת יחסים
עם מישהו שממש אהבתם,
וכבר נפרדתם מזמן,
ואתם לא יחד,
אבל אתם ממשיכים לייצר חיכוכים
כי עצם החיכוך שומר
על התחושה של ביחד.

או תביעה משפטית שאתם מעורבים בה
או כסף שהיה אמור להגיע אליכם ממקום עבודה,
או אפילו מחלה ששירתה אתכם
במשך שנים רבות –

כן, שירתה,
הפעילה אתכם,
הפעילה את האנשים סביבכם,
ונתנה לכם תירוץ להאחז במשהו
נתנה לכם לגיטימציה לא לעבוד,
לא להתאמץ,
לא להצליח,
וגם לא להכשל
ובעיקר הבטיחה שתטפלו בעצמכם
או תאפשרו לעצמכם לנוח.

אני מזמינה אתכם לבדוק
עם עצמכם:
האם אתם מוכנים להרפות
מהדברים שציינתי אם אכן הם קיימים בחייכם?

דברים שנגמרו כבר מזמן
וכבר לא תומכים בכם ?

האם אתם מוכנים לשחרר
את אותם מקומות בחייכם שמורידים
לכם את התדר האנרגטי, מחלישים אתכם
ומונעים מכם להתקדם בחיים?

זה הזמן לקבל החלטה!

האם אתם רוצים לשמר את הישן
או להתקדם לעבר החדש?

(גם אם לא ברור עד הסוף
איך החדש נראה ואיך הוא ירגיש…)

האם אתם מוכנים
לשחרר את החלק שבכם
שרגיל להשרדות,
להתעללות,
לקושי,
לכאב,
להתנקות מחייכם?
או שאתם בוחרים להמשיך ולהחזיק בו?

זה הזמן לקבל החלטה.

האנרגיות תומכות כעת
בניקוי ושחרור של הישן.
עכשיו זה הזמן לנקות את הארונות,
למיין, לזרוק, לזרוק עוד ושוב לזרוק
מה שסיים את תפקידו.

נקו תיקיות במחשב,
נקו מיילים,
נקו התכתבויות ותמונות מהפלאפון,
אנחנו רגילים כל כך לאגור דברים,
כדי ללכוד את הרגע, את הרגש,
כדי לזכור איך מישהו פעם גרם
לנו להרגיש.

אבל כשאנחנו אוגרים,
אנחנו לא מאפשרים לדברים חדשים,
נכונים ומדויקים יותר להיכנס.

אנחנו מונעים מהדבר המתאים עבורנו
להכנס לחיינו.

שחררו.
הסכימו לאפשר מרחב לחדש
להיכנס לחייכם
אנשים חדשים, מקומות חדשים
אנרגיות חדשות ורעננות.

ערכו ניקיון גם ברמה הפיזית.
אכלו ושתו בצורה בריאה, עד כמה שנכון לכם
מצאו זמן ללכת לים
ולהיטהר באנרגיית המים והמלח
שיטפו את עצמכם מדי יום באור ואהבה
ואפשרו לעצמכם לבחור.

אז תשאלו:
אם אני מוכן לתת לחלק שייצג את
מערכת היחסים שלי עם האחר למות,

נניח שאני מוכן לוותר
על מערכת היחסים המתעללת הזו,
איך אוכל לחיות בלי החלק הזה בתוכי?
והאם זה אומר שהאדם הזה
יצא מהחיים שלי לחלוטין?

ובכן,
עצם זה שתסכימו לאפשר לחלק הזה
למות בתוככם,
יאפשר למערכת היחסים שלכם עם אותו אדם,
במידה והוא מוכן לכך (הרשות נתונה)
להגיע למקום שלם ורגוע יותר.
מערכת היחסים בניכם תהיה הרמונית יותר.

בקשו גם לשחרר את הכבלים האנרגטיים
שאוחזים בגופכם.

ייתכן ואותו האדם יחליט אחרי השינוי שתעשו
שלא מתאים לו יותר בחייכם, זה יתכן,

והוא יבחר להמשיך הלאה.
שחררו אותו באהבה רבה,
הודו לו על מה שהיה עבורכם,
על השיעורים שעברתם יחד,

ושלחו אהבה לקשר ביניכם,
החלק שמחובר לנשמה שלכם,
זה יעשה את ההבדל.

קחו את השבוע הקרוב,
להביט במערכות היחסים בחייכם.
בדקו איפה יש מקומות שאתם מוכנים לשחרר
ומבינים שהם כבר לא משרתים אתכם,
עטפו אותם באור,
ותנו ללהבה הסגולה לנקות אותם
באש רכה וקרה.

זכרו להתחבר לחלק בנשמתכם
שיודע שהוא אהוב ושאתם תמיד ביחד.
עם עצמכם,
הזכרי והנקבי,
הארצי והגבוה והנשגב.

ברגעים הקשים,
עטפו את גופכם באור
בקשו עזרה,
ואנחנו נהיה שם בשבילכם,
נכוון ונעזור עם המון אהבה.

השאירו תגובה

Nitsa Trabelsi הגיב\ה 20/08/15

איך הגעת הבוקר עם תשובה לשאלה ששאלתי את עצמי אתמול כל היום.
מוכנה ומזומנה לשחרר את מערכות היחסים שכבר לא משרתות אותי. אוהבת אותך המון <3

הגיבו
ראשלין רדליך הגיב\ה 20/08/15

מסכימה עם כל משפט ומילה כל כך נכון תודה .

הגיבו
Nitsa Trabelsi הגיב\ה 20/08/15

ועכשיו, כשקראתי שוב,
מפחיד לאללה להתנתק מהשרדות ומהתעללות, אני מרגישה שזה מוציא אותי מהכלל.
מה? כולם יסבלו ורק אני אשב לי בצד ואצפה בכל זה?
אני מבקשת מהאש הכחולה להעלות אותי למרפסת, מוכנה להפרד מהביחד הכואב הזה.
אחת ולתמיד!

הגיבו
Daniella Golsha הגיב\ה 20/08/15

ניצה יקרה זה בדיוק המסר שהייתי זקוקה לו. כמה מדוייק ועמוק. תודה רבה

הגיבו
Sigal Lev Latan הגיב\ה 20/08/15

וואו איזה דיוק מדהים
איזה ניתוח חכם ונכון ובוגר ומתאים ביותר
תודה ליקום שכיוון אותך אלי ואותי אלייך את לא מבינה עד כמה
תודה ענקית לך

הגיבו
Imi Nirenberg הגיב\ה 20/08/15

מושלם <3

הגיבו
Tal Bilu הגיב\ה 20/08/15

בדיוק בזמן.
תודה ❤

הגיבו
Karen Ben-simhon הגיב\ה 20/08/15

ולכן כדי לא לחוות את זה כל פעם מחדש-עדיף להיות לבד ולא להתרסק כל פעם מחדש.הייתי מעדיפה למות מאשר לחוות שיברון לב,בפעם המי יודע כמה.מעדיפה להיות חסומה ריגשית-מאשר לפתוח את הלב -ושישפדו לי אותו.

הגיבו
עינת אור קריטי הגיב\ה 20/08/15

מדהים ומדיוק!

הגיבו
Israela Goldshmidt הגיב\ה 20/08/15

נכון, ומעורר תקווה

הגיבו
Miry Cohen הגיב\ה 26/08/15

מדהים ומעורר לפעולה תודה ניצה יקירה אוהבת תמיד להקשיב למילותייך המחכימות ובכלל אוהבת את מי שאת מדהימה שתהיה שנה מופלאה עם המון שחרור של הדפוסים הישנים והלא משרתים לך ולכולם באהבה גדולה מירי

הגיבו
תמר אלה גרינברג הגיב\ה 30/08/15

מרגש. אנחנו בשלבי מכירת הבית שכל כך אוהבים. עושים זאת באהבה ומעבירים אותו למשפחה צעירה ואופטימית. בדרכנו לעתיד חדש במודיעין. מאוד התחברתי למה שכתבת. שבוע טוב

הגיבו
Shirit Stern Reuven הגיב\ה 15/02/16

ככ מדויק ועוצמתי

הגיבו
Rama Tamar Behar הגיב\ה 03/05/16

מדהיםם <3

הגיבו
ק הגיב\ה 15/10/16

אבל אני לא רוצה לתת לחלק ממני למות

הגיבו
הוסיפו תגובה